סיפור מהחיים – המלאך של אמי.
לאמי רחל התגלה גידול שפיר בגודל של 2 ס”מ ,בגזע המוח לפני כ 20 שנה, כשהייתה בת 77. קיימתי התייעצותם בכירי הנירולוגים בקשר לגידול, כולם אמרו ובצדק להמשיך במעקב על הגידול.
עברו 13 שנים של מעקבי MRI וכו’.
בתקופה הזאת הגידול גדל ל 5.5 ס”מ ,גידול ענק. אמי סבלה מהר כי ראש ,סחרחורת, נפילות וכו’. כל הרופאים אמרו שלא מנתחים בגיל כזה, רק להמשיך ולהיות במעקב ולקחת משככי כאבים חזקים.
המשפחה הייתה חסרת אונים בגלל הסבל של אמי.
לאחר התייעצות עם הרב פירר שהוא צדיק גדול ועוזר לחולים ללא תמורה ,הרב המליץ לפנות לדר’ סרגי ספקטור (היום הוא כבר פרופסור) ,התייעצות אתו בקשר לגידול ולקבל שלה והוא לאחר בדיקה יסודית הציע לנתח אותה ,כשהיא בת 90 שנה.
שמענו בקולו ואמי עברה את הניתוח, כשהמנתח הוא פרופסור ספקטור, הניתוח עבר בהצלחה, הפרופסור הסיר כמעת כל הגידול פרט לשארית קטנה על העצב הפנים ,מאז אמי מרגישה יותר טוב ,מתפקדת יותר טוב ,והרבה פחות סובלת.
בינתיים עברו כ 7 שנים מאז הניתוח, אמי היום בת 97 שנים, והביקורת האחרונה אצל פרופסור ספקטור באסותא, לאחר MRI מוח, נמצא שהגידול לא גדל ונשאר יציב 7 שנים לאחר הניתוח.
תמונת MRI לפני הניתוח
7 שנים אחרי הניתוח
פרופסור ספקטור הציל את חייה של אמי ושימח את המשפחה, שמאוד קשורה ואוהבת את אמי.
לסיכום: פרופסור ספקטור פשוט מלאך.
במפגש הביקורת שנערך בבית חולים אסותא ברמת החייל לאחר כ 7 שנים שלא נפגשנו עמו ,הוא מאוד שמח לראות את אמי ,שמצבה יציב ויחסית לגילה הוא טוב. עדין יש לה כאבי ראש וסחרחורות וכו’, אבל מצבה הרבה יותר טוב לאחר הניתוח.
פרופסור ספקטור היקר והאהוב שתהיה בריא ותמשיך להציל חולים.
מאחל אריה בנה של רחל.
מכתבי תודה מאסותא
“כשאוריאן שלי התחילה לפזול בעין אחת ולהתלונן שהיא רואה כפול, מיד קבעתי תור לרופא עיניים, אבל בחלומות הכי גרועים שלי לא דמיינתי שנגלה שהיא סובלת מגידול של 5 ס”מ בגזע המוח”, מספרת אנג’לה סימנטוב, אמה של אוריאן, על המסע הארוך שעברה עם בתה.
“כך מצאנו את עצמנו, עם ילדה שעוד לא מלאו לה 10, מתרוצצים בין בדיקות ורופאים, עד שהגענו לפרופ’ סרגיי ספקטור באסותא, שעל דלת המשרד שלו רשום שהוא מומחה לניתוחי בסיס גולגולת, אבל בשבילנו הוא היה כל כך הרבה יותר מזה.
פרופ’ ספקטור לא ניסה לייפות את המציאות, אמר שהניתוח להסרת הגידול הוא מורכב, אבל באותה נשימה גם אמר שיש לו אחוזי הצלחה רבים. הקרקע נשמטה מתחת לרגליים שלנו, אבל לרגע לא הרגשנו לבד. הוא הרגיע אותנו, נתן לנו את מספר הטלפון הפרטי שלו, אמר שהוא כאן בשבילנו לאורך כל הדרך ושלא נהסס לפנות אליו בכל שאלה. הקשר איתו ועם ד”ר נורית בדוסה, שמנתחת איתו, היה מדהים, ואין לי ספק שעברנו את התקופה הזו בזכותם.
אוריאן שלי הייתה גיבורה אמיתית. הילדה הקטנה שלי שמבלה את שעות הפנאי שלה בטיקטוק נכנסה לניתוח בביטחון מלא ובראש מורם. אלה היו 8 שעות מורטות עצבים, 8 שעות שאוריאן הייתה תחת הרדמה בחדר הניתוח ואנחנו לא ידענו את נפשנו מהלחץ, אבל עברנו את זה בהצלחה.
השיקום לא היה פשוט, ובנוסף לתקופה המורכבת מלכתחילה גם נחתה עלינו הקורונה משום מקום כך שגם החזרה ההדרגתית לבית הספר התעכבה. היום, כשהסרט הרע הזה מאחורינו והפסקתי לשאול כל הזמן למה זה מגיע דווקא לנו, אני בעיקר מודה על כך שתפסנו את הגידול בזמן ושהגורל הפגיש אותנו עם פרופ’ ספקטור.”
מצורף קישור לכתבה על חולה שנותח על ידי לא מזמן , וסבל מגידול מאד גדול מסוג אקוסטיק נוירומה .
מדובר בניתוח מסובך מאד , שבצעתי בבית החולים אסותא , שעבר בהצלחה מרובה.
הבחור שנותח חזר לפעילות מלאה, ועוסק כרגע בשיקום ספורטיבי.
