מעקפים במוח

ניתוח מעקפים במוח

את ניתוחי המעקפים במוח החלו לבצע בשנות ה-70 של המאה הקודמת והניתוח הפך לנפוץ כטיפול במחלת מוח איסכמית הגורמת  לסתימות בכלי דם מוחיים. במהלך השנים וההצטברות של הניסיון הקליני, הושגה הבנה מתי כדאי לבצע ניתוחים מסוג זה.

השכיחות של ניתוחים אלו ירדה באופן דרמטי מכוון שלעומת מחלת לב איסכמית ,במחלת מוח איסכמית ,מנגנון  המחלה שונה .ברוב המקרים ניתוחי המעקפים במוח הוכיחו עצמם כלא יעילים, במיוחד אצל אנשים שכבר חלו באירוע מוחי.

כיום ישנן אינדיקציות מצומצמות והן: מחלת מויה מויה שגורמת לסתימה הדרגתית של כלי דם בבסיס המוח וגורמת לאירועי מוח איסכמיים או דימומים חוזרים. אינדיקציה נוספת הם מקרים מסוימים של מפרצות מוחיות שלא ניתנות לסגירה בצורה אחרת בלי סגירת כלי דם שהוא המקור למפרצת.

ישנם שני סוגים של ניתוחי מעקפים במוח:

1. חיבור מיקרו-ווסקולרי (extra-intracranial microvascular bypass). בניתוח זה נעשה חיבור ישיר על ידי תפירה- השקה בין עורק שנלקח מהקרקפת לעורק קטן על פני שטח המוח דרך קרניטומיה. הניתוח הזה מתבצע תחת הגדלה מירבית בעזרת מיקרוסקופ מכוון  שקוטרם של כלי הדם המתחברים הוא בין מילימטר אחד לאחד וחצי בלבד. בתחילה התרומה של אספקת הדם למוח היא נמוכה, אבל החיבור יודע להתרחב ולשפר בהדרגה את אספקת הדם למוח בצורה משמעותית ויעילה, אך יש לציין כי מדובר במהלך של חודשים. זהו הניתוח הנפוץ במחלת מויה ומויה ובחלק מהמקרים של המפרצות.
2. High flow bypass, זהו ניתוח מורכב יותר והוא מכוון לחיבור- ולהשקה של כלי דם גדולים יותר כדי לספק נפח דם גדול באופן מיידי. בניתוח זה נלקח כלי דם מהיד או מהרגל ונעשה חיבור באמצעותו בין עורק צווארי לעורק המוח התיכון. הניתוח הזה כרוך בסיכון גבוה יותר, לכן, האינדיקציות עבורו מצומצמות והוא נעשה בעיקר בטיפולים במפרצות מסוכנות שאין אפשרות לטפל בהן בדרך אחרת.

סרטוני הדגמה לניתוח מעקפים במוח