עבריתפרופסור סרגיי ספקטור

טלפון: - 02-6779639  |  מייל: spektorclinic@gmail.com

ru en

גידול בלוטת יתרת המוח

בלוטת יותרת המוח המכונה גם היפופיזה, הינה בלוטה היושבת בבסיס הגולגולת בתוך האוכף הטורקי.
ההיפופיזה מחוברת אל ההיפותלמוס מעליה ע"י גבעול דק, ההיפותלמוס שולט כמעט לחלוטין על תפקודה של ההיפופיזה. הבלוטה מחולקת לשתי אונות צמודות אנטומית אך נבדלות לחלוטין מבחינה תפקודית, היפופיזה קדמית - אדנוהיפופיזה והיפופיזה אחורית-נוירוהיפופיזה. 

היפופיזה היא הבלוטה האנדוקרינית הכי חשובה בגוף, בעצם היא – המנצחת על כל הבלוטות האנדוקריניות המפוזרות בגוף האדם, היפופיזה מבצעת את הקשר הורמונלי בין המוח-ההיפותלמוס לבלוטות בגוף.

התפקיד העיקרי של ההיפופיזה הינו הפרשה אנדוקרינית- הפרשה הפועלת על איברים מרוחקים. ההיפופיזה לוקחת חלק במספר מערכות הפרשות הורמונים ביניהן ניתן למצוא את הורמון הגדילה, הורמוני שליטה על בלוטת התריס, יצירה והפרשה של הורמוני בלוטת יותרת הכליה פרולקטין והורמוני מין.

גידולי ההיפופיזה הינם גידולים שפיריים, שמם אדנומה – (בלועזית זה גידול של בלוטה). לרוב, גידולי ההיפופיזה יכולים להסתמן ע"י שינוי במאזן ההורמונלי (גידולי ההיפופיזה יכולים להפריש הורמונים ויכולים שלא) ובמקרים של גידולים גדולים ע"י הפרעה בשדה וחדות הראייה בעקבות לחץ הגידול לעצבי ראיה שנמצאים בקרבה. כמו כן, ניתן ישנם גידולים שנמצאו כממצא אקראי. 

בדרך כלל, הגידולים שמפרישים הורמונים או גרמים להפרעות ראיה, דורשים טיפול כירורגי. במקרים מסוימים, למשל, פרולקטינומות, אפשר להסתפק בטיפול תרופתי.

הטיפול הכירורגי המקובל היום הוא כריתה של הגידול דרך אף בעזרה של סיב אופטי ("כריתה אנדוסקופית") או בעזרת מיקרוסקופ כירורגי. הסכנות שעלולות לקרות כתוצאה של ניתוח הינן חוסר תפקוד של הבלוטה (במקרה זה יטופל ע"י מתן תרופות). הסיבוך האפשרי הנוסף הוא  נזילה של נוזל חוט השדה אשר תטופל ע"י נקז (בגב בדומה לאפידורל לידה). כמו בכל ניתוח מוח נוירוכירורגי קיים גם סיכון נמוך ביותר לסיבוכים נדירים האחרים כמו דימום במיטת גידול ודימום מוחי עם פגיעה בראיה, שיתוק ואף מוות.

הסרטון הבא מדגים כריתה אנדוסקופית של גידול האדנומה של בלוטת יתרת המוח שהסתמנה ע"י המחלה הורמונלית קשה – מחלת קושינג (CUSHING DISEASE) באישה צעירה.

לאחר הניתוח היא החלימה לגמרי מההפרעות הורמונליות.